פסק-דין בתיק בג"ץ 6279/05

השופטת א' חיות:

1.        העותר קטין כבן 14, למד בשנת הלימודים תשס"ד בבית-הספר הריאלי בחיפה. בעקבות עתירה קודמת שהגיש (בג"ץ 586/04, להלן: העתירה הקודמת), נתאפשר לעותר כגאון צעיר לגשת לבחינת בגרות במתמטיקה (חמש יחידות לימוד), במתכונת אינטרנית הכוללת פיצול של הבחינה לשלוש יחידות במועד חורף תשס"ד ולשתי יחידות במועד קיץ תשס"ד, זאת למרות גילו הצעיר ולמרות שלא היה באותה עת תלמיד החטיבה העליונה של בית-הספר. העותרת 2, עמותה הפועלת ליישום עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, היתה אף היא צד לעתירה הקודמת ובה עתרה לסעד כללי לפיו יגובשו ויפורסמו נהלים לגבי בקשות של תלמידים להיבחן בבחינות בגרות באופן חריג.

2.        בעתירה הנוספת שבפנינו מלין העותר על כך שהמשיבים לא איפשרו לו בשנת הלימודים תשס"ה להיבחן במקצועות לשון, היסטוריה ופיסיקה במתכונת אינטרנית. מן העובדות שנפרשו בעתירה עולה כי משלא נמצא לעותר בשנת הלימודים תשס"ה הסדר שיניח את דעתו ואת דעת הוריו להמשך לימודים במוסד חינוכי בארץ, נסע הוא עם הוריו לקנדה ושם השתלב באותה שנה באוניברסיטת יורק שבטורונטו בלימודי תואר ראשון במתמטיקה. עוד עולה מן העתירה כי במהלך כל שנת הלימודים תשס"ה קיים העותר באמצעות הוריו ובאמצעות פרקליטיו מגעים אינטנסיביים עם המשיבים, על-מנת שיתאפשר לו להיבחן במועד הקיץ תשס"ה בבחינות הבגרות במקצועות שצוינו לעיל, משום שהטכניון בחיפה, שם הוא מבקש ללמוד, מתנה את קבלתו בתעודת בגרות. בשל מעמדו החריג של העותר שלא נמנה בשנת הלימודים תשס"ה עם תלמידי מוסד חינוכי במערכת האינטרנית בישראל, נבדקו על-ידי המשיבים חלופות שונות שתאפשרנה לו לגשת לבחינות הבגרות שביקש, ובכללן בחינות במתכונת אקסטרנית, תוך מתן פטור מחוק לימוד חובה, התש"ט-1949. כמו כן הועלתה בפני העותר ביום 12.7.2005 הצעה למבחן שייערך במיוחד עבורו, בהתקיים תנאים מסוימים. מגעים אלה לא עלו יפה והעותר לא נבחן במהלך שנת הלימודים תשס"ה במקצועות שביקש, להוציא מועד ב' באנגלית. על כך מלין העותר בעתירתו והוא מבקש סעדים שונים שיקנו לו, כלשונו "פתרון חינוכי-אקדמי כולל [לעותר], שיעמוד בסבירות כלשהי ביחס לכישוריו ויכולותיו". העותרת 2 מצידה מלינה בעתירה על כי עד עתה לא גובשו נהלים מתאימים לבקשות חריגות של תלמידים להיבחן בבחינות בגרות, וזאת למרות שבמסגרת העתירה הקודמת הודיעו המשיבים כי בכוונתם לקיים דיון בנהלים אלה ולגבשם ובית-המשפט אף הורה כי אם לא ייעשה הדבר בתוך זמן סביר, תוכל העותרת 2 לשוב ולפנות לבית-המשפט בעתירה מתאימה.

3.        עיקר הטרוניות המועלות בעתירה מופנות כנגד אופן התנהלותם של המשיבים ועל כך שהעותר נאלץ, לטענתו, לפנות למוסד להשכלה גבוהה בנכר בשל העדר אפשרות לקבל במדינתו-שלו השכלה התואמת את כישוריו. המשיבים, מנגד, מציינים בתגובתם כי העותרים אינם מחמיצים שום הזדמנות לבוא בטענות אך אינם עושים מצידם את הנדרש כדי לסייע ולו במעט במציאת פתרון. עוד מציינים המשיבים בתגובתם כי יש חשיבות לשמר את האבחנה בין המסלול האינטרני למסלול האקסטרני, ואף שהיו נכונים כל העת לבחון אפשרויות שונות ואף להציע פתרונות יצירתיים על-מנת לבוא לקראת העותר ככל הניתן ולספק מענה לצרכיו, זוכים הם בסופו של יום, שלא בצדק, לקיתונות של רותחין.

4.        מתוך הטיעונים המשלימים שהוגשו בפנינו בכתב על-ידי בעלי הדין וכן מן הטיעונים בעל-פה שנשמעו במהלך הדיון מיום 26.9.2005, מתברר כי בינתיים גובש בהסכמת המשיבים פתרון מעשי עבור העותר, לפיו ישולב הוא בשנת הלימודים תשס"ו במסגרת לימודים אינטרנית בכיתה י"א בבית-הספר "חוגים" בחיפה, שם יוכל ללמוד ולהיבחן במשך שנה אחת בכל בחינות הבגרות, במקביל ללימודים חלקיים בטכניון, כבקשתו, בהיקף של שלושה ימים בשבוע. למרות שהסדר זה נראה על פניו ראוי ומשביע רצון, לא נחה דעת העותרים ממנו. זאת משום שעל-פי התוכנית שגובשה בעניין זה לפי הצעת המשפחה בשיתוף עם הנהלת בית-הספר, נדרשה התחייבותו של משרד החינוך לתגבר את בית-הספר בעשרים שעות לימוד שבועיות לצורך הוראה פרטנית והכוונה של העותר, ואילו משרד החינוך מסכים להקצות לבית-הספר עד עשר שעות תיגבור לשבוע בלבד. פער זה לעניין היקף שעות התיגבור שיקצה משרד החינוך לבית-הספר לצורך לימודי העותר הוא העומד כיום במוקד המחלוקת שבינו ובין המשיבים. בגינו, כך התברר במהלך הדיון, לא החל העותר את שנת הלימודים תשס"ו בבית-הספר "חוגים" אלא שב בלווית אביו לטורונטו וללימודיו באוניברסיטת יורק. במהלך הדיון הגישו המשיבים אישור מעודכן מאת בית-הספר "חוגים" ממנו  עולה כי בית-הספר מסכים לקלוט את העותר בהתאם לתוכנית המוצעת וכן כי הוא מוכן להסתפק בעשר שעות תגבור בלבד, אותן יקצה משרד החינוך לעותר. לכך אין הסכמה מצד משפחת העותר, גם לאחר שבהמלצתנו הודיעו המשיבים במהלך הדיון כי יהיו נכונים להקצות לעותר שעות תגבור נוספות, ככל שהדבר יידרש להערכת בית-הספר.

           בשל חילוקי דעות אלה נדרשים אנו, אפוא, להכריע בעתירה זו.

5.        עידוד למצוינות בחינוך וטיפוח ילדים ברוכי כשרונות הן אכן מטרות ראויות וחשובות, שעל מערכת החינוך בישראל לשקוד עליהן ולפעול להגשמתן. במקרה שלפנינו, גובש בסופו של דבר פתרון מעשי ראוי והולם עבור העותר, שיש בו כדי לקדם מטרות אלה. איננו סבורים כי שיקולי המשיבים ככל שהדבר נוגע למספר שעות התגבור שיש להקצות לעותר בנסיבות העניין הם עניין להתערבותו של בית משפט זה. המשיבים ציינו בהקשר זה כי בקביעת היקף שעות התגבור, נשקלו על-ידם שיקולים כלליים החורגים מעניינו הפרטני של העותר ובכללם, בין היתר, המשאבים המוגבלים המוקצים לילדים בעלי צרכים מיוחדים אחרים המשולבים במערכת החינוך. גישה זו נראית בעינינו סבירה והגיונית ולא מצאנו כאמור טעם המצדיק להתערב בה.

           אשר לטרוניה שהעלתה העותרת 2 לעניין גיבוש נהלים לגבי בקשות חריגות מסוג בקשתו של העותר. מתגובת המשיבים עולה כי גיבושם של נהלים אלה כבר הושלם והם ממתינים עתה לאישור סופי הצפוי להתקבל במועד קרוב. נוכח הודעה זו, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשת העותרת 2 למתן סעדים בנדון. למותר לציין כי היה והנהלים שגובשו לא יאושרו בתוך פרק זמן סביר, או אם אותם הנהלים, לכשיאושרו ויפורסמו, לא יניחו את דעת העותרת 2, פתוחה בפניה הדרך בכל עת לשוב ולעתור בעניין זה ככל שתמצא לנכון.

           אשר על כן, העתירה נדחית.

           ניתן היום, כ"ג בתשרי תשס"ו (26.10.2005).

           ש ו פ ט ת                        ש ו פ ט                            ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.